משחת שיניים לילדים – עם פלואוריד או בלי?
במדף משחות השיניים לילדים יש עשרות אפשרויות: בטעם תות, עם דמויות מצוירות, "טבעיות", בלי פלואוריד ועם פלואוריד. קל להתבלבל. החדשות הטובות הן שההמלצות המקצועיות די פשוטות, וברגע שמכירים אותן הבחירה נהיית קלה.
למה פלואוריד חשוב
פלואוריד מחזק את האמייל, השכבה החיצונית של השן, ועוזר לה לעמוד בפני החומצות שנוצרות מסוכר ומחיידקים. זה אחד הכלים הכי בדוקים למניעת עששת, גם בשיני חלב. ארגוני רפואת שיניים לילדים בעולם ממליצים היום על משחה עם פלואוריד כבר מהשן הראשונה, בכמות קטנה מאוד.
משחות "בלי פלואוריד" אינן מזיקות, אבל הן גם לא נותנות את ההגנה הזאת. אם בחרתם בהן, כדאי להתייעץ עם רופא השיניים של הילד.
כמה משחה לשים
מתחת לגיל שלוש: מריחה דקה בגודל של גרגר אורז. הצחצוח נעשה על ידי ההורה.
מגיל שלוש עד שש: כמות בגודל של אפונה. הילד מתחיל לצחצח לבד, וההורה משלים.
הכמות הקטנה היא העיקר. היא מספיקה להגנה, וגם אם הילד בולע מעט, זה לא מסוכן. מלמדים לירוק, ולא צריך לשטוף את הפה במים אחרי הצחצוח, כדי שהפלואוריד יישאר על השיניים.
מה לבדוק על האריזה
ריכוז הפלואוריד. הוא מופיע ביחידות ppm. רוב ההמלצות האירופיות מדברות על לפחות 1000 ppm לילדים, אבל ההנחיות משתנות ממדינה למדינה, ולכן כדאי לשאול את רופא השיניים מה מתאים לגיל של הילד.
טעם עדין. הרבה ילדים לא סובלים את החריפות של מנטה. טעם פירות עדין יגרום להם לשתף פעולה.
בלי סוכר. נשמע מובן מאליו, אבל כדאי לוודא שהמשחה ממותקת בחומר שאינו סוכר.
שפופרת קטנה עם פתח צר. קל יותר לשלוט בכמות ולא לסחוט חצי שפופרת על המברשת.
טיפים לבוקר ולערב
הצחצוח החשוב ביותר הוא זה שלפני השינה. אחריו כבר לא אוכלים ולא שותים חוץ ממים.
שימו את המשחה והמברשת במקום שהילד מגיע אליו לבד, למשל על שרפרף קטן ליד הכיור. כשהכול מוכן, הצחצוח הופך להרגל.
כוס צבעונית ומעמד למברשת בדמות שהילד אוהב הופכים את פינת הצחצוח למקום שלו.